היינו בהופעה של חוה.
זה לבד דורש הסבר כי בכל הפעמים שניסיתי להשיג כרטיסים למופע של אלברשטיין היו ממש סיוט...
החל ממרץ 2015 (כן כן 2015) ניסיתי להשיג כרטיסים להופעה של אלברשטיין אבל קודם כל אין לה הרבה הופעות, וכשכבר יש- הכרטיסים נחטפים במהירות שכזו שזה פשוט בלתי אפשרי להגיע להופעה.
אלא מה?
בחודש ספטמבר או אוקטובר (עבר כל כך הרבה זמן) - הצלחתי להגיע לגביע הקדוש:
כנראה (אני אומר בזהירות) שהגעתי לאתר מכירת הכרטיסים דקות ספורות לאחר שהעלו את הופעה של 8.01.2016...
אז קודם כל קבעתי את המיקום שלנו ממש מקדימה וממש באמצע- סוג של מדלית זהב על ההתמדה והנחישות...
בקיצור המיקום שלנו הובטח.
המחיר 150 שקלים- הרבה יותר מסביר.
אלא מה?
הגברת כבר הגיעה לגיל של סביבות 70...
3 חודשים זה הרבה זמן...
בשעה טובה ומוצלחת הגענו לתאריך המיועד ונסענו להופעה המדוברת.
אני חייב לציין פה שזוגתי החוקית אוהבת אותה הרבה הרבה יותר ממני. ובכל זאת כדי שהיא תהנה קניתי את הכרטיסים ורדפתי אחריהם בהתמדה...
חוה אלברשטיין היא סוג של מוסד.
נראה כאילו היא היתה פה תמיד ומעולם לא זזה לשום מקום.
אפילו הדואט שלה עם שלומי שבן (שיר מעולה שלמרות מצויינותו- לא היה בהופעה...) ברמה מסויימת ממשיך את הקו לה לשיר שירי משוררים ושירים שהם יחסית מורכבים לעומת שירי הפופ הקליליים שרוב הזמרים מעדיפים לשיר ולא להסתבך במלודיות או טקסטים מורכבים.
הקול של חווה נשאר כשהיה והיא מפליאה להשתמש בו ולעלות לאוקטבות גבוהות ולרדת באותה מהירות על פי כשרון השירה שלה.
אני לא רוצה להכנס לטקסטים של השירים שחלקם נוטים פוליטית לכיוונים שאני לא ממש מחבב.
ולטעמי בימים אלה שהשמאל מסית ומדיח נגד ראש הממשלה וחברי הכנסת של הימין - שיר "כמו חד גדיא" הוא מסוג השירים המסריחים ביותר שיש.
קודם כל המקור של השיר קשור להגדה של פסח.
לקחת את השיר ולהפוך אותו לכאילו רלוונטי למציאות תוך כדי הפרכתו המוחלטת?
אפשר לחשוב שהיחס של כמות הרציחות של הפלסטינים זהה לכמות הרצח של יהודים...
למרות שחוה אלברשטיין חיה פה בישראל היא מבלבלת בין הצדדים.
וברור שהיא לא כתבה אותו עבור המגזר הפלסטיני הרצחני אלא עבורנו - כאילו שיש לנו מה לעשות עם זה
בנוסף, הכנסת 3 שירי האידיש שלה היתה מיותרת לטעמי.
בעיקר בשל העובדה, שהקהל, למרות שנראה "אשכנזי למופת", היה יותר ישראלי מאשר מחובר לאידיש או לשפות גלותיות אחרות...
באופן אישי מאוד אהבתי את העיבודים של עובד אפרת לשירים הישנים של חווה כגון: חירותי, פרח בר, כל שעה נשיקה, מי האיש, מצד שני אני חייב להודות שלא הכרתי את השירים מהאלבום החדש אבל מזמרת שיש לה כל כך הרבה אלבומים אי אפשר לצפות להכיר את כל השירים שלה- לא הישנים שהזמן רק עשה להם טוב, מול החדשים שעדיין לא שקעו...
הופיעו לידה: ערן וייץ ועובד אפרת על גיטרות ואבי אגבבה בכלי הקשה שונים חלקם אפריקאים שהוסיפו נופך חדש לשירים הישנים ו3 היו נהדרים.
סיכום: הייתי רוצה לשמוע עוד שירים ישנים.
מדובר בזמרת בקנה מידה בינלאומי וחבל שהיא לא פרצה יותר לעולם כי היא היתה ונשארה מיוחדת ומוכשרת בצורה בלתי רגילה.
מומלץ למי שאוהב את השירים שלה.
