יום שבת, 12 באוגוסט 2017

ביקורת: תערוכת הדרדסים - מרכז הירידים

אני אתחיל מהסוף. כדי לא להשאיר אתכם במתח...
אם אין לכם כרטיסי הנחה משמעותיים מהמחיר המלא של הכרטיסים- אל תחשבו בכלל ללכת לאירוע הזה.
המחיר המלא 99 שקלים הוא מחיר מופקע והוא מיועד בעצם לא עבורכם אלא כדי לגרום לוועדי החברות והארגונים לרכוש את הכרטיסים במחיר שישתלם למי שהגה את התערוכה הזו.
בכל מקרה- אין ספק שמדובר באנשי מקצוע שמשופשפים מאוד ומכירים את תחום הפעוטות.


ועכשיו לגופו של עניין.
מדובר בתערוכה קטנה ולא כזו משמעותית.
לקחו אולם במרכז הירידים, לא האולם הכי גדול, וחילקו אותו ל4 תתי אולמות.
באולם המרכזי הכניסו כל מיני אביזרים שלקוחים מתוך עולם התוכן של הדרדסים, פטריות, בתים עגולים, פרחים, והרבה משחקים של ג'ימבורי - שאפשר למצוא בכל ג'ימבורי מצוי.
האולם השני, זה לאל לפי הסדר שהם מצויים אבל בכל זאת, והוא אולם שבו יש 6-7 אייטמים גדולים מאוד - כסא ענקי, פלאפון עצום במידותיו, שאמורים לתת לילדים להרגיש כמו הדרדסים.

האולם השלישי שבו משטח כריות ובו יש הצגה של כחצי שעה על הדרדסים. אחד הדברים החיוביים שאנ ייכול להגיד על התערוכה הזו היא שבסיום ההצגה, יוצאים השחקנים בתחפושות של הדרדסים, ומצטלמים עם הילדים. לילדים כמובן מדובר ב"חוויה בלתי נשכחת"...

האולם הרביעי, הוא אולם שיש בו דגם של כפר הדרדסים, ויש בו כל מיני פריטי אספנות של הדרדסים- ז האולם הכי פחות מעניין לילדים ופעוטות שלא הצליחו להבין שום דבר ממנו...
וכמובן שהאולם האחרון הוא חנות מרצנדייז, (אלא מה?!?).

המחיר המלא הוא כאמור 99 שקלים, הוא מופקע. חד וחלק.
והמחיר לא כולל עלות חניה של 40 שקלים חד פעמית...
מדובר בתערוכה שעולה לא מעט, והיא יכולה לתת לכם בערך שעתיים של פעילות מקסימום.
כולם חייבים בכרטיס (ילדים מעל גיל שנתיים), וזה הפריע לי מאוד (בעיקר לאור העובדה שלמבוגרים התערוכה הזו היא לא בדיוק בעלת עניין למבוגרים...) 

בקיצור, אם אתם מצליחים לקבל הנחה משמעותית? ויש לכם חור של שעתיים? אפשר ללכת.
במקום זה עדיף ללכת לבריכה....


יום רביעי, 30 בנובמבר 2016

ביקורת מסעדות קפריא - על הכביש הראשי טמרה

האמת היא שלא יוצא לי לאכול הרבה במסעדות של המגזר הערבי.
בעבר זה היה שונה אבל היום זה יותר נדיר.
ככה שההזדמנות לאכול במקום כזה רק הפתיע אותי.

הקשרים היחידים של המסעדה למגזר נובעים מקהל היעד שלה, והמיקום שלה.
וחבל.

מקור: אוצרות הגליל

מדבר במסעדה טובה מצוינת שיכולה לתת "פייט" לכל מסעדה לא ממותגת במגזר הכללי והיהודי.
הפרודוקטים של המסעדה מבוססים על מוצרים מקומיים וטריים שנמצאים בשפע באזור הגליל.

כיון שהארוחה הייתה מלווה בשיחה חשובה הזמנתי לעצמי סלט יווני בינוני ומיץ רימונים.
ההרגשה הייתה שהכל הוכן בדיוק מיד עם ההזמנה.
הכל היה טרי בצורה מפתיעה.

המחיר היה יותר מסביר
סלט יווני בינוני 35 שקלים.
כוס רימונים 20 שקלים.

חוויה טובה שגרמה לי לרצות לבחון מקומות נוספים.



יום שבת, 26 בנובמבר 2016

ביקורת מסעדות: סינג לונג

חוויה מתקנת:
לאחר המנות הבלתי טעימות (בעליל) של המסעדה הקודמת: אסיה... הגעתי מקום אחר לחלוטין.

אני מודה שעברתי לא מעט פעמים ליד המסעדה הזו ותהיתי לא מעט על מה קורה שם.
לפני כחצי שנה הוזמנתי לארוחת יום הולדת של חברה טובה במסעדה וכיון שהגעתי באיחור משמעותי - אכלתי מעט מאד, אבל ממה שאכלתי - התרשמתי.

ולכן, בהזדמנות הראשונה, קפצתי על האפשרות לאכול שם בצורה מסודרת.

צריך וחשוב לציין שאם אתם יושבים עם הפנים לרחוב - אתם עלולים לגלות את מוגדישו הקטנה - במרכז תל אביב, כמות המסתננים הלא חוקיים שהולכת ברחוב הזה משך חצי שעה תפתיע גם את האופטימיים שבשמאלניים.
זה נראה ממש כאילו אתם במדינה אחרת לגמרי.
כמות הישראלים או בהירי העור שתראו במקום - ממש מחשידה...
אבל זו אנקדוטה קטנה ופריפריאלי למסעדה עצמה. 

הגענו לשם.
הזמנתי למנות ראשונות- מנת אגרול עם עוף, (18 שקלים).
בפועל קיבלתי את האגרול הצמחוני, שהיה בסדר ותו לא.
היה קצת ספוג בשמן אבל עדיין היה טוב.

לאחר מכן קיבלנו מרק חמוץ חריף (20 שקלים)- שהיה חריף מדי לצד השני והוחלף במרק וון טון - שהתברר כעוד יותר לא טעים לצד השני...
המרק של הצד השני הוחזר גם הוא ונמחק מהחשבון.

לעיקרית הזמנתי עוף סצ'ואן (75 שקלים), שהיה מצוין- ואם הייתי יכול הייתי גומר את המנה לבד- אבל לצערי לא הצלחתי...
מנה נוספת הייתה מנת בקר בשעועית שחורה.
המנות היו טובות מאוד והוגשו בצורה לבבית ויפה.
כתוספת לקחנו אורז עם ביצה וירקות - שהיה טעים מאוד (32 שקלים).

כקינוח לקחנו את מנת הספיישל (41 שקלים).

בגדול השירות מתחלק ל2 
הארוחה הנ"ל התרחשה ביום שישי בערב. היה לחץ של אורחים במסעדה וגם של משלוחים ולכן השירות היה איטי משהו - לא ברור לי אם זה היה בגלל המלצרים או שהמטבח לא עמד בקצב.
למחרת - הדברים זרמו קצת יותר מהר.

לסיכום: 
מסעדה סינית לא צריכה להיות משהו מורכב במיוחד כדי להוציא מנות פשוטות אבל טעימות מאוד.
דווקא בגלל שאכלתי אוכל משתי מסעדות דומות בקונספט אבל כל כך שונות בתוצאות רק מוכיחות את העובדה שלא כל הסינים שווים או דומים...

מומלץ בחום.

יום שבת, 19 בנובמבר 2016

ביקורת מסעדה: מסעדה אסייאתית אסיה כיכר דה שליט הרצליה פיתוח

הגעתי לפגישה בכיכר דה שליט בהרצליה פיתוח.
אני מכיר את המקום אבל לא יותר מדי.
חיפשתי מקום לאכול והחלטתי לקחת הביתה אוכל סיני.
הזמנתי 3 מנות מהתפריט:
בקר חצילים
עוף בלימון
אורז מטוגן עם ביצים.



למה בחרתי במנות האלה? כיון שהן סוג של קו משווה.
בכל מסעדה אסייתית ניתן למצוא אותם ולכן גם קל להשוות אותם.

בשורה התחתונה?
על הפנים.
המנות למרות שהיו "מעוטרות" בפלחי לימון ותפוזים (לא הבנתי למה מנת בקר חצילים צריכה להיות מקושטת בפלחי תפוז....?)  
המנות היו לא טעימות בצורה מוחלטת.
אפילו האורז היה תפל בצורה ממש לא ברורה.
טבח במסעדה סינית או אסייתית לא יודע לתבל את מנה הכי בסיסית במזרח?
הרבה זמן לא שמעתי על דבר כזה.

מנת העוף בלימון שחתה בשמן, ובמחשבה שנייה - שתי המנות שחו בשמן.
בנוסף, מנת העוף בלימון הייתה גם מרירה משום מה - ברמה שבסופו של דבר נאלצתי לזרוק אותה.

האמת שזרקתי את כל האוכל - היה ממש לא טעים.

המחירים ממש לא שיקפו את האיכות:
בקר חצילים - 59 שקלים.
עוף בלימון - 59 שקלים
אורז מטוגן עם ביצים - 16 שקלים

אפשר להבין שזול זה ממש לא.
כשמשלבים את זה עם הטעם ? - אני הייתי מחפש אלטרנטיבות אחרות...

יום שלישי, 31 במאי 2016

חומוס הקונטיינר - יבנה

כמו שעשו רבים בעבר גם לי בא לעשות יום אחד סיבוב חומוסים.
לעבור בכל מקום שמכינים בו חומוס ולדגום אותו.
בינתיים יש לי רזומה לא קטן בנושא ואני נהנה לבדוק את מה שמתגלגל לפתחי ולפתח לועי.

חומוסיית הקונטיינר ביבנה נמצאת במתחם הG ביבנה- מתחם חדש יחסית.
כשהגעתי לשם הזמנתי צלחת של חומוס פול בלי ביצה.


בגדול קיבלתי מנה סבירה ותו לא.
החומוס היה טרי, הפול ידע שעות טובות יותר.
המקומות הללו מנסים להפוך את חווית החומוס למשהו יותר מודרני מאותנטי.
זה מתבטא בתוספות שנמצאות בהגשה עצמית.
כאחד שאכל במשך יותר מ8 שנים בחומוסיות ביפו (עלי קראוון בעיקר) אני רגיל למשהו אחר.
בגדול מדובר בחומוסיה שמהווה פתרון אם רעבים והילדים לא מטרידים אתכם בפיצה או משהו דומה.

התחרות של המקום במסעדות האחרות נראית לא הוגנת - כשמדובר במסעדה שגובלת ב
נדורה - שווראמה על גחלים.


יום שישי, 27 במאי 2016

שעוני עדי- Q&Q

לפני מספר שבעות ראיתי פרסום באחד מאתרי הקופונים על שעון של סיטיזן במחיר של 150 שקלים.
סיטיזן מוכרת לי מהעבר כחברת שעונים איכותית שפועלת מיפן.
נכון זה לא שעון שוויצרי אבל המחיר די קרץ לי.
לא ממש התעמקתי בעניינים אבל המחיר גרם לי לרכוש את השעון.
כל זה קרה בשבת.
ביום ראשון התקשרו אלי מחברת עדי והודיעו לי שהשעון שלי מוכן.
נסעתי לקיבוץ קבוצת יבנה.
השילוט למקום קצת מחורבן אבל אם זו התלונה האחרונה שהייתה לי אז זה עדיין בסדר...


בקיצור- השעון - נראה פצצה.
גדול, מרשים, ושווה בטח יותר מ150 שקלים.
לא אלאה אתכם אבל במקום יש תצוגה של עשרות שעונים מהחברה הזו.
לאחר שרכשתי את השעון, ענדתי אותו לידי, שאלתי את המוכרת הנחמדה (חברת קיבוץ יבנה), מה הקטע?
התשובה שלה די הדהימה אותי.


Q&Q הם חברת ה"לוו קוסט" של חברת סיטיזן...
השעונים איכותיים מרשימים, בעלי נוכחות, ואפילו נוחים מאוד על היד...
בקיצור... קניתי מאז עוד 4 שעונים...

ולשאלתכם הם מחזיקים מעמד יפה מאוד, נראים מאוד מרשימים - קוטר גדול יחסית, ומתמידים בתצוגת השעה ושאר הפונקציות שיש בהם.

מומלץ בחום.


יום שני, 25 בינואר 2016

ביקורת מסעדה: בנדורה - שווראמה על גחלים

צריך להגיד את האמת על המסעדה הזו.
הפתעה.
בכל מסעדת שווארמה רגילה הסיח עומד ניצב בתוך מתקן גז שצורה את הסיח בצורה שווה מכל הכיוונים.
במסעדת בנדורה המצב שונה:
השיח שוכב אופקי מעל פחמים שצולים אותו.

תוצאת תמונה עבור בנדורה שווארמה

וזה קודם כל מפתיע מאוד- איך לא חשבו על זה קודם?

בכל אופן הזמנתי מנה של שווארמה עגל ופרגיות מעורבת בלאפה.
קיבלתי מנה יפה מבחינת כמות הבשר שהונח על הלאפה שהיתה טרייה בעצמה.

בטעם היה מצויין - לטעמי, הרבה יותר משווארמה שנצלית על גז כמו בשאר המקומות בארץ.
הסלטים היו טריים, חבל רק שבעניין השירות לא חושבים להציע ללקוחות לקחת את התוספות (חמוציםף וירקות מוחמצים, שהיתה בצד).

מבחינת נקיון נראה על פניו שהכל היה בסדר גמור והשירות למעט העניין שכתבתי עליו קודם היה מהיר ואיכותי.

סיכום:
עלות: לאפה 33 שקלים (סביר מאוד)
טעם: מצויין.
נקיון: סביר
שירות: סביר